מה אם לא היו מיסים? נתי אהרונוביץ (נינג'ה פיננסית)

מה אם לא היו מיסים? נתי אהרונוביץ (נינג'ה פיננסית)

תמלול מלא של הפרק

"נגיד מס ירושה זה משהו נורא, נורא מעניין. אם היה אפשר לעשות מס ירושה שהוא נאכף, היית יכול לשים סוף לשושלות של WEALTH. נגיד היית עושה מס פשוט כזה, 50% מס ירושה. מה זה אומר? זה אומר שזה כמעט לא משנה לאיזה משפחה נולדת. אחרי חמישה דורות אין כלום" 

(מוזיקה) אתם מאזינים ל...(מוזיקה) "מה אם – פודקאסט על היסטוריה אלטרנטיבית" (מוזיקה) רותם יפעת. 

שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של "מה אם – סיפורים מהיסטוריה אלטרנטיבית". היום אנחנו בפרק מאוד שונה. בעצם פחות היסטוריה, יותר יקום חלופי, אלטרנטיבי. זה קיים בהיסטוריה אלטרנטיבית. הרבה פעמים בפרקים מה שאנחנו עושים זה מנתחים סיטואציה ומה אם היא לא הייתה קורית. אבל היום אנחנו נדבר על משהו שהוא קיים בערך משחר האנושות, בעצם מהרגע שיש תרבות כנראה וחברה. ממש כולנו אוהבים ונוגע לחיי כמעט כולנו, אם לא כולנו, חיי כולנו בצורה כזו או אחרת, מיסים. וכדי לעשות את זה, אני מארח את נתי אהרונוביץ' הנינג'ה הפיננסית. הפנסיונית או הפיננסית בעצם? אני אפילו לא יודע, אני תמיד מתבלבל ואני עבדתי איתך. 

נתי: היי רותם.

רותם: זה פיננסית או פנסיונית?

נתי: לקהילה קוראים "נינג'ה פיננסית", למוצר קוראים "נינג'ה פנסיונית". היה לנו פעם מוצר שקראו לו "נינג'ה פנסיונית" אללה ירחמו, היום יש רק "נינג'ה פיננסית".

רותם: אנחנו לא נדבר על מה אם לא היו נינג'ות למרות שזה יכול להיות אחלה פרק.

נתי: וואי אחלה פרק. 

רותם: אבל חשוב להגיד, אתה הקהילה הכי גדולה ל-PERSONAL FINANCE בעברית, נכון?

נתי: לדעתי כן. היה אפשר לדבר על מה אם לא היה את "נינג'ה פיננסית". 

רותם: כמה כסף אנשים חסכו. באמת, אני אומר את זה, אפשר לחשוב שזה איזשהו פרק מקודם, אבל לא, אני מכיר את נתי, בעצם עבדתי עם נתי תקופה. היה מאוד כיף ומשם אנחנו מכירים, מאז נשארנו חברים. נתי רצה לזרוק אותי ואמר תתקדם, תעשה דברים יותר יעילים עם עצמך. עשיתי. וחלק מהם זה גם פודקאסטים ורציתי לדבר איתו על משהו שקשור לתחום ואני רוצה לדבר על בורסה ומיסים, אמרתי יאללה. כי מיסים זה משהו אולי פרקטי, משהו יותר נוגע לחיינו. אז כמו שהתחלתי להגיד, אני חושב שבאמת אין נקודה היסטורית אחת.

נתי: אני חושב שצריך להגדיר לאנשים כדי שהם יבינו מה הולך להיות בפודקאסט היום, זה לא שלא יהיה מה אם לא היה מיסים בכלל, אבל בוא נתחיל כאילו, נסביר מאיפה באו המיסים ואז נחשוב אז זה יכול היה ללכת אחרת.

רותם: כן. זאת אומרת, זה לא 1 או 0, זה לא בינארי. 

נתי: כן. 

רותם: בוא נחשוב על עולמות של זה וגם מודלים שקיים בעולם שחלקנו מכירים וגם דברים שאפשר לדמיין ולראות איך הם עושים. אז באמת מיסים זה משהו קיים ויהיה קיים. ובוא נגיד גם איזה סוגי מיסים יש. נראה לי זה חשוב להבין כי יש בגדול שני סוגים אפשר להגיד, נכון? מיסים על הכנסה ומיסים על פעילות כלכלית. זה בגדול, נכון?

נתי: בוא נגדיר את זה. אז בוא נגיד, בוא נדבר על המס הראשון שהיה. מה המס הכי מוקדם שאתה מכיר? 

רותם: מס על הכנסה? לא, זה הכי אוטומטי. מס הכי מוקדם? מס דת? זבח לאל? לכוהנים?

נתי: נגיד, אוקיי. אז אומרים, איך נממן את הדת? נגיד אם אתה בא לבית מקדש, אתה צריך להביא כזה. עכשיו קצת קו עדין בין מס לבין תשלום. אולי זה פשוט תשלום על שירותי דת. אז מה זה מס? מס זה פרוטקשן. מס זה אתה חייב לשלם, זה לא אופציונלי. אם זה אופציונלי, אתה צורך שירות או תורם תרומה. אם אתה חייב זה מס. אז המס הכי מוקדם שאני מכיר זה בעצם מכס. זה אומרים אתה נכנס בשערי העיר עם סחורה, אתה משאיר חתיכה מהסחורה או כסף שווה ערך למלך, אוקיי? לשלטון. למה? כי המלך צריך להתממן. עכשיו, אין מחשבים. איך אתה מתממן כשאין מחשבים? אין מחשבים.

רותם: אין הייטק.

נתי: אין הייטק, אתה לא יודע כמה אנשים הרוויחו, אתה לא יודע מי עובד איפה, אין מרשם אוכלוסין, אוקיי? אתה לא יודע כלום. מה אתה עושה? צריך משהו פיזי, מחסום פיזי. נכנסת עם עגלה עם סחורה, שלם, אוקיי? מס דרך. אתה רוצה לעבור בדרך? שלם, אוקיי? 

רותם: אוקיי. 

נתי: אני מתחזק את הדרך, אני המלך, אני שומר עליה בטוחה, אוקיי? בגלל זה אנשים כל הזמן מתבלבלים ואומרים "מס זה שוד, מס זה שוד" כי זה נורא נשמע כמו שוד, אבל זה לא שוד כי המלך מראש עשה את הדרך, אוקיי?

רותם: פשוט לא שאלו אותך. אתה צורך שירות מבלי ששאלו אותך.

נתי: בדיוק. זה המקור. אחר כך למה זה דומה היום? היום אני קורא לזה מיסים על פעילות כלכלית, אבל לא יודע אם זו ההגדרה הכי טובה. זה אומר ששמים מס על משהו. למשל, על אלכוהול, על סיגריות,

רותם: על מתוקים עכשיו.

נתי: על מתוקים עכשיו. 

רותם: על חד פעמיים. 

נתי: על זיהום. למשל יש מס על דלק, יש מס על רכב. נכס. למשל אם אתה רוצה לייבא לישראל דבש, אז יש לך כזה משהו כמו 900% מכס, משהו כזה. רוצה לייבא לישראל שמן זית? יש לך 900% מכס. אתה רוצה לקנות אוטו באירופה שהוא לא אירופאי? צריך לשלם מכס מאוד גבוה. זאת אומרת, אני קורא לזה מיסים על פעילות כלכלית. הממשלה בוחרת איזשהו תחום פעילות כלכלית ואומרת יאללה, בוא נמסה את זה, אוקיי? וכאילו היא משתמשת בזה כדי להשפיע על ההתנהגות של אנשים. 

רותם: כי זה משפיע על מה נקנה ואיך נקנה. אני לא אקנה שמן זית יווני, אני אקנה שמן זית ישראלי כי זה יותר זול.

נתי: בדיוק. ואותו דבר עם סיגריות. זה משפיע על הצריכה, אוקיי?

רותם: חשוב להגיד, אנחנו לא ניכנס לזה. אחד ממניע כלכלי-אידאולוגי לדאוג לתוצרת המקומית ואחד כמו מס על סיגריות או חד פעמי זה אידאולוגי בצורה כזאת או אחרת. המדינה יודעת יותר טוב ממך על הבריאות שלך, המדינה יודעת יותר טוב ממך על זיהום הסביבה. 

נתי: בדיוק. אז זה סוג אחד של מיסים ואז יש לנו עוד סוג של מיסים שזה מיסים על הכנסות. אז אני אתאר איך זה עובד בישראל קצת. 

רותם: אנחנו בעיקר נתמקד בישראל כי זה הרבה יותר ברור וקל לנו להבין. 

נתי: האמת שזה נורא דומה בכל העולם. נורא, נורא דומה. אז מה קורה בהכנסות, אוקיי? 

רותם: אוקיי. 

נתי: במשכורת יש מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, זה הכל מיסים. ועל הון, כשאתה מרוויח או כשאתה מרוויח בחברה אז יש בערך 23-25% מס וזה בגדול. כמובן און טוף אוף אבריט'ינג יש מס יסף שאם אתה עובר כך וכך זה עוד 3%. אז מה אנחנו מבינים? כמה שבן אדם יותר מרוויח, הוא יותר משלם, אוקיי? הגיוני. אז זה המיסים שקיימים כיום בעולם. נגיד מע"מ זה אולי אחד המיסים הכי גדולים שיש בעולם ובישראל, אז הוא על הצריכה, אז הוא בפעילות הכלכלית. אז בוא נחשוב רגע, זה המיסים שיש, למה הם עושים את זה ככה? מתוך איזושהי מוסכמה של,

רותם: ציבוריות ואחריות כללית.

נתי: נכון, שכמה שאתה מרוויח יותר, אתה צריך לשלם יותר פלוס כמה שאתה, סליחה, כמה שאתה מרוויח יותר אתה צריך לשלם יותר, זה המיסים על ההכנסה, זה הבסיס ויש לנו את המיסים על הפעילות הכלכלית שזה הממשלה מנסה לאזן כל מיני דברים. נגיד למשל, אם אתה לא משתמש בכבישים בכלל אז אתה לא משלם את המס הזה כי אתה לא קונה אוטו ואתה לא משלם על דלק, אתה לא משלם את זה. 

רותם: צריך לשלם אגרה בכביש 6 למרות שזו חברה פרטית אז לא רלוונטי. 

נתי: זהו, בדיוק היה לנו אחד מהמודלים שיכולים להחליף את זה. אז הבנו מה המצב ועכשיו מה שאותי מעניין לחשוב עליו וזה לא שחשבתי והכנתי משהו מהבית. אז אותי מעניין להגיד מה יכל לקרות אחרת, אוקיי? אז למשל, יש מודל אחד שמדברים עליו המון בעולם וזה מיסים רק על צריכה, רק על צריכה. כאילו מה זה משנה שהרווחת מיליוני, מיליוני, מיליארדי שקלים אם לא עשית איתם כלום. למה אתה צריך לשלם את המס? אוקיי?

רותם: אוקיי. 

נתי: עכשיו, השאלה פה היא גם שאלה של צדק והגינות שיש איזשהו קונספט לאנשים בראש של צדק והגינות. אני יודע את זה, לא מעצמי כי לי אין כזה קונספט אבל אני יודע את זה ממחקרים שבדקו את זה. גם לקופים יש, אתה מכיר על מה אני מדבר?

רותם: לא.

נתי: זה ממש מגניב. אתה נותן כזה לקוף אחד בננה, הוא שמח. אתה מחזיק שני קופים אחד ליד השני, לאחד נותן בננה, לאחד נותן שתיים, הקוף שקיבל אחד, מעוצבן. למרות שהוא קיבל משהו, אבל יש לאנשים קונספט. אז צריך להתאים לקונספט שאנשים רוצים.

רותם: זה גם מעלה שאלה מאוד מעניינת שאם יש לך כל כך הרבה כסף מה אתה עושה איתו? הוא פשוט יושב שם? הגישה הזאת של הצריכה, זה סתם מעניין. 

נתי: זה סופר מעניין כי מה האנשים האלה אומרים? הם אומרים עזוב שניה את הצדק, עזוב אותו, אוקיי? מה אם חוש הצדק של אנשים היה אחר? אוקיי? אז למשל בעיניי, אם עשית כסף אבל לא צרכת אותו, לא באמת עשית כסף, בעיניי, אוקיי? אז אני כאילו מתחבר ל-NOTION הזה שרץ עכשיו, מה שאתה מרוויח מזה זה יעילות כלכלית. כי מה אתה עושה עם כסף אם לא צרכת אותו?

רותם: משקיע אותו. 

נתי: משקיע אותו. 

רותם: כן. 

נתי: נכון? אז אתה תורם לפעילות הכלכלית במשק. עכשיו, בוא נדבר מה היה קורה אם היינו מפסיקים לעשות מיסים על ההכנסה ורק מיסים על הצריכה. 

רותם: מס רכישה יותר כמו שיש בארה"ב?

נתי: בול. אז נגיד למשל סתם דוגמא, נגיד למשל אתה יכול להגיד, המע"מ יהיה 200%, סתם אני ממציא. 

רותם: כן. 

נתי: המע"מ 200%, אוקיי? ואם אנחנו כבר מפנטזים, אז בוא גם נגיד שאין שוק שחור, אוקיי? למה? אחת הבעיות והסיבות, לא תיארנו את זה. אחת הבעיות שיש עם העולמות האלה של המיסוי ואחת הסיבות למה המיסוי נראה כמו שהוא נראה, זה שאתה לא יכול להגזים באף מס יותר מדי כי אנשים פשוט מתחילים לגנוב את המס, אוקיי? אז ניקח רגע דוגמא, נגיד מע"מ. אז המע"מ היום הוא 17% בישראל. אם המע"מ היה 70%, הרבה יותר בעלי עסקים היו עובדים בשחור. 

רותם: ברור כי הם לא יכולים לתת מחירים כי אז הצרכן לא יכול לספור

נתי: תחשוב כמה אתה מרוויח מלשים בכיס 1000 שקל בלי להקליד בקופה. רק על המע"מ 150 שקל, רק על המע"מ. אוקיי? פלוס מס הכנסה, נה, נה, נה, נה, נה, הרווחת 500 שקל נגיד. אוקיי? אז כבר ככה יש תמריץ מסוים, אבל אנשים מפחדים ללכת לכלא. אז בפועל הם לא עושים את זה. אם היית מעלה את המע"מ ל-70% מה זה אומר? זה אומר שמ-1000 שקל, אם אתה שם אותו בכיס, אתה מרוויח 850. אוקיי? כבר התמריץ כל כך גדול שכנראה שאנשים יעשו את זה. ואז בפנטזיה שלנו אנחנו אומרים אין, אי אפשר. נגיד כל הכלכלה עברה לדיגיטלי, אין מזומן בכלל, אוקיי? ואז אפשר להעלות את המע"מ ל-70%. ואז אנחנו מפנטזים עכשיו שאין מיסים על ההכנסה בכלל ושכל המיסים הם על הצריכה. עכשיו מה זה אומר? מטורף. בוא ניקח נגיד הייטקיסט שמרוויח ברוטו 33,000 שקל. 

רותם: אוקיי. 

נתי: אוקיי? ברוטו. על הברוטו הזה יש עוד מיסים ועל הכל יש פנסיה, שפנסיה זו בסך הכל הטבת מס. אז בפועל, המעסיק מוציא מכיסו משהו בסגנון של K50 לחודש. אז עכשיו תחשוב שבעולם בלי מיסים גם לא צריך פנסיה כי הפנסיה זו רק הטבת מס. אז K50, 

רותם: מי שלא מכיר, אני מכיר כי הייתי בסדנא כמה וכמה פעמים. בעצם העניין בפנסיה וקרן השתלמות זה העובדה שהמדינה מאפשרת לנו לחסוך כסף בשוק ההון או אג"חים וכדומה בלי מס רווחי הון. כי אם אני עכשיו הולך ופותח תיק בחברת השקעות או בבנק, על כל שקל מהשקל הראשון, על כל שקל שהרווחתי אני משלם 25 אגורות למדינה. 

נתי: נכון. 

רותם: אם השקעתי בקרן השתלמות או פנסיה עד תקרות מסוימות וכל מיני כאלה, משתנה וכדומה, אתה יודע, הכל שלי. אם אני מפקיד עד 17-19 אלף שקל בשנה בקרן השתלמות, אם עשיתי 5-7% מה שקורה בשנים האחרונות מי שמשקיע, כל ה-7% האלה שלי. זאת אומרת, אם היה לי 1000 שקל, ה-70 שקל האלה הם שלי. 

נתי: בדיוק.

רותם: אם לא הייתה הטבת המס הזאת בעולם שלנו, אז היה מתחלק עם המדינה. 

נתי: נכון, אבל אנחנו חיים בעולם בלי מיסים אז אין את כל הדברים האלה. אז אותו הייטקיסט שעושה 33 ברוטו, הוא עולה למעסיק שלו K50 בערך. אז תחשוב שבעולם כזה אותו הייטקיסט מקבל פשוט K50 לכיס. 

רותם: אבל אז בעצם נגיד הארוחה ב-WOLT במקום לעלות לו 70 שקל, יכולה לעלות לו עכשיו כמו שאמרנו 150 שקל. 

נתי: כן, בדיוק. ואז מה קורה? אותו הייטקיסט, יש לו תמריץ לחסוך ולהשקיע בכלכלה כי הוא בעצם משלם את המס רק על הצריכה. כל ההחלטות נהיות הרבה יותר יעילות. למשל, אחד מהדברים שדחפו, לא עכשיו, פעם, את שוק הדיור הישראלי לשמיים ויש אנשים שאומרים שזה התחיל את הבעיה, זה ששמו מס של 25% על רווחים בבורסה כי לא היה בישראל ופתאום שמו, אוקיי?

רותם: ואז אנשים אמרו עדיף להשקיע במקום אחר שיהיה לי פחות מס. 

נתי: יפה. כי על נדל"ן יש הטבות מס מפליגות. אז תחשוב שהדבר הזה נקרא עיוות, אוקיי? ועיוות זה כשיש איזושהי בעיה שכולנו משלמים עליה את המחיר, אוקיי?

רותם: אוקיי. 

נתי: אז לטובה, מה שהיה קורה כשאני חושב על זה, זה שאותו הייטקיסט היה משקיע במה שבא לו, הוא לא היה רץ לקנות דירה והיה משקיע במה שבא לו. בנוסף, היה לנו גם שוק שכירות פה שהיום אין. זאת אומרת, מי שמכיר את זה מארה"ב, יש המון בניינים ואפילו שכונות שלמות שיש להן חברה אחת שהיא הבעלים שלהן והחברה האחת הזאת מונפקת בבורסה ויש לה מיליון בעלים. וכל מטרת הנדל"ן הזה זה להיות מושכר. אז נגיד חשבת פעם למה בישראל אין את זה? 

רותם: לא. 

נתי: בישראל יש בעיית מיסוי שאם אתה קונה דירה אחת ומשכיר אותה, זה שונה, או אפילו חמש דירות ומשכיר אותן, זה שונה מאשר אם אתה משקיע בחברה שהיא משכירה את הדירות. ואז ניסו לפתור את זה באמצעות הקמה של קרנות ריט. מי שמעניין אותו שיגגל. ואתה יודע מה קורה כשמנסים לפתור רגולציה עם עוד רגולציה? 

רותם: יוצרים עוד פתח לעוד דרכים לעקוף אותה. 

נתי: וגם עוד בעיות. אז זאת הסיבה למה אין את זה בישראל וגם לא נראה שיקרה בעתיד הקרוב לעין. ואם אני רוצה רגע לסכם מה הגענו עד עכשיו. אז המשכורות יעלו לשמיים, ערך הנטו יגדל פי 2 פלוס מינוס, אולי אפילו פי 3. כל בן אדם יוכל להחליט מתי בעצם הוא משלם את המס שלו כי ברגע שהוא קונה, משלם. תהיה לנו בעיה קשה מאוד של אנשים שמביאים דברים מחו"ל, אבל אמרנו שאנחנו חיים בעולם בלי רמאות דיגיטלי, אי אפשר להביא כלום מחו"ל, אוקיי? טסת, חזרת, באיזשהו אופן עוברים לך על הכרטיס אשראי, רואים מה קנית, מחייבים אותך במס על זה, אוקיי? ביטקוין. אוקיי?

רותם: אוקיי. 

נתי: כי אחרת מה יקרה? אחרת אתה תחשוב, אתה תטוס כל שבוע, תטוס לעשות קניות בחו"ל. כי תחשוב, יש לך מלא כסף וכל מה שאתה קונה בחו"ל עולה חצי. תטוס כל שבוע, אוקיי? חייבים לסגור את הגבולות איכשהו באיזושהי צורה הגיונית. 

רותם: או להטיל המיסוי על הגבולות. 

נתי: כן, כן, בדיוק. אוקיי, אז הנטו יעלה, ההשקעות יהפכו להיות הרבה יותר יעילות, הצריכה תהיה הרבה יותר יעילה ובוא נתחיל לדבר על הדברים השליליים. 

רותם: אוקיי, אני יכול לחשוב כבר על נקודה אחת שלילית שזה בטח מה שכל האנשים עם החוש צדק יגידו, אני אחד מהם בגדול. הגל האחר. למדינה אין מספיק כסף לממן דברים ציבוריים שזו המטרה ממנה התחלנו. 

נתי: יפה, אז בוא נדבר על זה. באופן תאורטי אם אי אפשר לגנוב ואין שוק שחור, אין שום בעיה להשאיר את תקציבי הרווחה אותו דבר ואת ההוצאות של הממשלה להשאיר אותו דבר ואת ההכנסות פשוט להעמיס רק על המע"מ, אוקיי? להגיד אין יותר מיסים מיוחדים בכלל. אין מס על משכורת, אין מס רווחי הון, אין בלו על דלק, אין מס על סיגריות ועל סוכר, יש רק מס אחד, מע"מ, 100%, לא יודע כמה שיחשבו, 100%, כמה שיוצא, יוצא. אין מס על דירות, אין מס על מכוניות, אין מס על כלום. מע"מ. כל דבר שאתה קונה, כל דבר שאתה קונה. מי שמוכר, צריך להוריד חצי, לתת לממשלה. 

רותם: מטורף.

נתי: אוקיי? אז מה קרה? אז אמרנו, בהוצאות של הממשלה לא נפגענו כי חישבנו את זה מראש שזה יתאים. הרווחנו ביעילות ועכשיו אני אגיד משהו שרק עצמאים יבינו, שהרווחנו עוד יעילות. שישראל היא בין המקומות הראשונים בעולם בכמות הבלגן הנדרש רק כדי לשלם את המיסים שלך, אוקיי? עכשיו תחשוב, בתור הייטקיסט, מישהו מסתכל על תלוש המשכורת שלו, מסובך, מסובך, לא מבין כלום. 

רותם: זה עוד כלום, מי שעובד בתור עובד מדינה זה עוד יותר מסובך. 

נתי: עוד יותר מסובך. עכשיו תחשוב שבעולם שהמצאנו עכשיו זה פשוט כי יש מספר אחד. כמה אתה עולה למעסיק שלך והכסף פשוט עובר וזהו, בזה זה נגמר. 

רותם: לי עולה פה בעיקר שמי שישלוט פה מי שיעשה תוכנות ושירותים שידעו לתכנן לך הכי טוב כמה לקנות וכמה לחסוך כדי מה הכי יעיל עבורך. מי שיהיה יעיל בהוצאות שלו, תמיד מדברים על תכנון מס, שלעשירים יש תכנון מס ועניים משלמים מס, בגדול. פה כולם די שווים. 

נתי: כן. 

רותם: כל הוצאה שלנו היא שווה. 

נתי: בדיוק. 

רותם: היא משמעותית. 

נתי: אז עד עכשיו דיברנו על חיובים, בוא נדבר עכשיו מה שלילי. אז למשל, יש משהו שהוא כבר שלילי היום, אפשר להעתיק ממנו לקבל השראה. אז אנחנו הרי טובעים בפלסטיק, טובעים. אנחנו משפחה עם שלושה ילדים קטנים, אוקיי? כל יום כמעט אני מוריד למטה פח ענק, ענק!, ע-נ-ק! ו...הרוב זה פלסטיק. וכאילו, ממה זה נובע? כי הפלסטיק מאוד זול לייצור, מאוד זול לייצור! בלתי נתפס עד כמה. כאילו תחשוב ש"תנובה" שמה קוטג' בתוך קופסת פלסטיק, היא אפילו לא רואה את המחיר של האריזה מרוב שזה זול, אתה קולט מה אני אומר? אז תחשוב שהסיבה שאנחנו טובעים בפלסטיק זה כי אף אחד לא משלם את המחיר האמיתי של זה שיש לנו מלא זבל, נכון?

רותם: נכון. 

נתי: זו הטרגדיה. אז עכשיו תחשוב שזה יקרה על הכל. נגיד למשל, הרבה יותר אנשים יעשנו. הרבה יותר אנשים ישתו אלכוהול. הרבה יותר אנשים יסעו באוטו. 

רותם: למה בעצם? כי לא יהיה לזה שום השלכה? 

נתי: נגיד באמריקה, הדלק הוא בלי מיסים אז הוא עולה בערך חצי מישראל או רבע מישראל, אני לא זוכר את המספרים. 

רותם: אבל כן משלמים מיסים, יש מיסים על כל קנייה.

נתי: נכון, אבל זה אחיד. 

רותם: ואז העלות של סיגריה היא כמו עלות של קוטג'. 

נתי: נגיד. אז נגיד קופסת קוטג' עולה היום 6 שקלים, צריכה לעלות 12 לפי החוק החדש שהמצאנו. 

רותם: וסיגריה הפוך.

נתי: קופסת סיגריות אמורה לעלות גם 6 שקלים אם אני זוכר נכון לפני מיסים. 

רותם: וואלה. 

נתי: אני פשוט לא זוכר, לא עישנתי המון שנים. 

רותם: אתה אומר כאילו,

נתי: צריך לראות כמה זה עולה במזרח אירופה ומשם להכפיל כאילו. אז זה יעלה כמו גביע קוטג'. כאילו אין הבדל, אתה מבין? זה כאילו...הרי המיסוי מה הוא עושה? הוא דוחק החוצה את הצריכה. זה כאילו אתה אומר, מה אני אתחיל לעשן? זה פאקינג 5000 שקל לחודש או משהו, לא יודע כמה זה עולה היום, זה הרבה כסף. אולי עדיף שאני אפסיק. 

רותם: בעולם שלנו זה לא כי זה עולה שטוח, 

נתי: עולה שטוח. 

רותם: אין מס מיוחד עליו. המדינה מאבדת את המיסים המוסריים האלה שהגדרתי בהתחלה. 

נתי: נכון. נכון. ואז בוא נחשוב מה עוד היה קורה, מה עוד היה מתבזבז, אוקיי? 

רותם: אוקיי. 

נתי: אז כנראה שמצב הפקקים היה מחריף ממש. 

רותם: שזה מאוד קשה לדמיין כזה דבר. 

נתי: מאוד קשה לדמיין (צוחק) צריך לבקר בניו יורק כדי לדמיין מה זה פקקים שמחריפים. 

רותם: שוב, רק נסביר את זה, כי אין עלות נוספת על הדלק, על הרכב עצמו. 

נתי: בדיוק. 

רותם: שוב, אם נפשט לצורך העניין, מספרים אמנם לא מולנו. אם נפשט את המיסים שיש על הדלק ועל אוטו, אוטו שעולה 120 אלף, יעלה כנראה 60. ודלק שליטר עולה, ואי אני כבר לא זוכר ואני כן ממלא קבוע. יעלה שוב, הרבה פחות.

נתי: כן, או לחילופין, אם אתה רוצה את הצד השני, האוטו יעלה אותו דבר כי אוטו באמת עולה כפול בישראל וכל המחירים בסופר יעלו כפול. אז בהשוואתיות, יהיה לבן אדם יותר קל להוציא כסף על אוטו. עוד דבר חיובי שעולה לי זה שיהיה מאוד קל להעסיק אנשים. כי בעצם הבן אדם מקבל את מלוא המשכורת שלו. זאת אומרת, אם היום שכר המינימום הוא כזה 5 ולמעסיק זה עולה בערך 7 או 6.5, אז תחשוב ש-5 יעלה 5.

רותם: כן. 

נתי: אוקיי, מספיק על זה. בוא נעבור למשהו יותר מעניין, מס על פלסטיק. מה היה קורה אם היה מס על פלסטיק?

רותם: על כל הפלסטיק, לא רק חד פעמיים כמו שאנחנו מכירים היום.

נתי: כן, כאילו תחשוב מרמת היצרן אומרים לך, אם אתה רוצה לייצר פלסטיק שיגיע איכשהו לסופרמרקט, אתה חייב לשלם על זה מס היום וזה יקר. אז במה היו מחליפים את זה?

רותם: כלים רב פעמיים או במוצרים אחרים שמתכלים יותר, שקיימים כנראה או מפתחים טכנולוגיות. 

נתי: טכנולוגיות זה מגניב, אם היה משהו שהיה מתכלה זה היה פותר את הכל ואז לא היה זבל יותר. אבל בוא נגיד שזה לא היה קורה כי בטח מספיק אנשים רוצים את זה כבר היום. אז בוא נגיד שזה לא היה קורה. אבל נגיד, האם היית מצליח לדמיין את עצמך מגיע לסופרמרקט עם צנצנות מהבית? צנצנות מזכוכית. 

רותם: ואוסף זיתים וקוטג'? 

נתי: קוטג' מתוך איזה ברז, ממלא ליטר של קוטג' ואז אתה כזה, וואי בטח היו עושים צנצנות סטנדרטיות שיש לך כזה שמינית ליטר,

רותם: פס ייצור שאתה מכניס אותו בהתחלה פה, הצנצנת שלך מהבית, עובר את הפס, מקבל אותה. 

נתי: גדול, כן. ואז בקופה מחייבים אותך לפי,

רותם: הגודל. 

נתי: וואי איזה קשוח זה. אז המכונות צריכות להיות עם ברקוד,

רותם: אבל זה היופי, זה קשוח אבל אתה רואה, זה נתפס. טכנית זה נתפס, הנה.

נתי: אבל מה עם משלוחים? הרי אני למשל לא הולך לסופר יותר. אני רק הולך.

רותם: אין בעיה, פתרתי לך את זה. יש לי את צנצנת הקוטג' שלי, אני שם אותה מחוץ לדלת. ביום איקס באים ואוספים אותה, ביום וואי מחזירים לי אותה עם זה. 

נתי: כמו שהיה פעם עם החלב. 

רותם: בדיוק. 

נתי: וואי חזק. 

רותם: הנה, היינו שם. טכנולוגית, אתה יודע, סטרטאפ ניישן, WE WILL MANAGE IT. 

נתי: בוא נסכם, בוא ננסה להבין מה פתרנו פה כי נראה לי שעלינו על משהו, אוקיי?

רותם: כן. 

נתי: אז יש כזה, קודם כל, יש צנצנות סטנדרטיות, זה דבר ראשון, צנצנות סטנדרטיות בכל מיני גדלים,

רותם: לכל מיני דברים. 

נתי: יש שבעה סוגים של צנצנות וזהו זה, אין עוד, אוקיי? הצנצנות האלה הן רב פעמיות ויש להן גוף ומכסה. והן גם נכנסות לתוך ארגז מגודל מסוים ולכל משפחה יש כזה אחד, שתיים או שלושה ארגזים בהתאם למשקלך, או יותר. 

רותם: יכולים לקנות עוד. 

נתי: ומלא, מלא כאלה צנצנות. ואז הם באים, לוקחים לך את הארגז הישן שהשארת אותו ליד הדלת, שמים לך ארגז חדש לפי מה שהזמנת. 

רותם: כן. יש לך תמיד שני סטים של ישן וחדש. 

נתי: מדהים. 

רותם: יאללה, סטרטאפ. 

נתי: יואו איזה סטרטאפ. היית אוכל קוטג' מתוך צנצנת רב פעמית שאתה צריך לסמוך על מישהו שהם חיטאו אותה? 

רותם: כן, אתה סומך על מי שמילא את זה, סליחה למאזנינו. אתה יודע, למי שחיטא, לא חסרים דברים גם באוכל חד פעמי שיש זיהומים וכאלה, לא. 

נתי: תכלס. האמת שזה נורא דומה לבקבוקי בירה האלה, הגדולים, נכון?

רותם: אני לא מכיר. 

נתי: אז בבירות יש את הבקבוקים הקטנים ואת הגדולים, שאם אתה ממחזר אותם, אז הקטנים זה כזה 30 אגורות או משהו לבקבוק והגדולים זה איזה שקל ומשהו. אז את הקטנים לא יודע מה עושים איתם, אבל את הגדולים, עושים להם ריפיל. אתה מכיר את זה?

רותם: לא. אני לא שותה בירה. 

נתי: בקבוקי "גולדסטאר" של נראה לי חצי ליטר או ליטר, משהו כזה, אתה ממלא אותם.

רותם: די!

נתי: כן.

רותם: טוב.

נתי: כן, אז יש אנשים שמחזירים אותם לסופר,

רותם: ואז אתה מקבל חזרה?

נתי: בעצם על אותו מודל, יכלו לעשות את הכל.

רותם: אז יש עוד באמת, אנחנו דיברנו על מע"מ שמשנים אותו, בעצם עשינו איזשהו איחוד של המיסים. כי אמרנו מצד אחד, מבטלים את כל המיסים על ההכנסה, ממירים את המיסים על הפעילות. זה בעצם המודל שהצעת פה.

נתי: כן. 

רותם: יש לנו עוד רעיונות? עוד כיוונים לדברים שאפשר? כי יש עוד הרבה מיסים שלא דיברנו עליהם בכלל. כמו למשל, מס ירושה שאין בארץ, מס גולגולות שהיה פעם. אני זוכר שהיינו ילדים שנינו, היה באנגליה, תאצ'ר רצתה להחזיר מס גולגולת שזה מס על כל בן אדם ולא קרה, היו הפגנות ענק. 

נתי: זה שאלות סופר מעניינות. נגיד, אני יודע על כל מס יש שאלה נורא מעניינת. אז יש את השאלה של ההוגנות והצדק שזה לכל אחד יש דעה משלו מה זה הוגן ומה זה צודק. ויש את השאלה שעל זה רוב האנשים לא אוהבים לחשוב, של האם המס הוא בכלל אכיף. כי אני יכול נגיד סתם לדוגמא, יש מס בישראל שאם בן אדם עובד במשק בית, אוקיי? הוא צריך לשלם מס הכנסה על ההכנסה שלו, לבד. 

רותם: אוקיי. 

נתי: הוא לא עצמאי, הוא לא צריך להגיש דו"ח. 

רותם: פשוט צריך לדווח. 

נתי: אתה עצמאי, אם אתה לא מגיש דו"ח, אתה מקבל קנס. אם תתעלם מזה, אתה תלך לכלא. אוקיי? כי אתה מחויב להגיש דו"ח ואתה מחויב להצהיר על זה שאתה עצמאי כדי שהם ידעו שאתה חייב להגיש דוחות, אוקיי? אם אתה שכיר, העבודה שלך חייבת לשלם בשבילך את המיסים ולדווח על זה להמון גופים. אם אתה עובד במשק בית אתה לא צריך. אוקיי? אתה לא צריך לדווח לאף אחד כלום. אתה כן חייב לשלם את המס. אתה מכיר אנשים שעובדים במשק בית,

רותם: כן.

נתי: אז כאילו נני, מטפלת, בייביסיטר, הנקה, מנקה, מבשל, כל הדברים האלה, אוקיי? אין בן אדם אחד כזה שמדווח על המיסים שלו הרי, אחד בכל הארץ. אז כאילו יש חוק, לא אכיף, איך תאכוף אותו? 

רותם: כן, אז אנחנו פה בעולם תאורטי אז גם אפשר לאכוף, כן? 

נתי: אז נגיד מס ירושה זה משהו נורא, נורא מעניין. אם היה אפשר לעשות מס ירושה שהוא נאכף, היית יכול לשים סוף לשושלות של WEALTH אוקיי? זה היה יכול להיות מגניב ממש כי תחשוב על זה שנגיד היית עושה מס פשוט כזה, 50% מס ירושה, אוקיי? מה זה אומר? זה אומר שזה כמעט לא משנה לאיזו משפחה נולדת. אחרי חמישה דורות אין כלום. זה חצי, חצי, חצי, לא נשאר כלום, אוקיי? ועוד יש גם הרבה ילדים. עכשיו, מה...

רותם: יש גם משפחות שלא צריכות 50% מס כדי להפוך ממאוד עשירים לכלום אחרי חמישה דורות ופחות, זה כבר נושא אחר, כן. 

נתי: ואז נגיד, שוב, בתנאי שזה אכיף כי עד היום בעולם לא הצליחו יותר מדי לאכוף את זה. יש שאלה נורא מעניינת, מה היה קורה אם היה מס ירושה אכיף והיו מיישמים אותו. האם זה היה בכלל גורם לאנשים להפסיק לעבוד? כי נגיד למשל, לי אין 100 מיליון דולר לצערי,

רותם: עדיין. 

נתי: עדיין. ואני מדמיין, נגיד כשאני אגיע לגיל 80 ויהיה לי 100 מיליון דולר, נגיד. זה COULD HAPPEN, לא נראה לי סביר אבל נגיד. מה גורם לי להמשיך לעבוד?

רותם: אני אגיד לך מה אני חושב, במצבים כאלה אתה הרבה מעבר לכבר אתה יודע, אני ראיתי לאחרונה "היורשים", אתה ראית את הסדרה "היורשים"? "SUCCESSION" זה אנשים באמת, איל תקשורת ענק עם כמות כסף שבאמת לא נתפסת, הרי הוא לא עושה את זה בשביל עוד כסף, אני חושב שיש שלב שאתה עושה את זה בשביל הריגוש, בשביל העשייה. זאת אומרת, אנשים שעובדים בשביל כסף זה קצת כמו הדיבור על משכורת אוניברסלית, איך קוראים לזה? UNIVERSAL BASIC INCOME. אני חושב שבשלב מסוים עושר אתה לא עושה את זה בשביל הכסף כי אתה לא יכול להוציא כל כך הרבה, אז זה לא מעניין. 

נתי: נכון. 

רותם: אז אתה אומר אני חושב על הילדים, אני חושב שבשלב מסוים אתה כבר לא חושב על הילדים, אתה חושב על המקום שלך בהיסטוריה. 

נתי: אז בוא נשאל לא על 100 מיליון דולר, בוא נשאל בדיוק על החבר'ה,

רותם: בדיוק שבאמצע.

נתי: נגיד משהו שיותר ריאלי בשבילי. אני רואה את עצמי בגיל 80 כזה או 70, אני מניח עם 10 מיליון דולר. זה כזה ניחוש שלי. 

רותם: ASSESTS, בנקים? תיק השקעות? וואטאבר.

נתי: כן, נראה לי. 

רותם: כאילו 10 מיליון דולר תיק. הנה, נכון, זו דוגמא מעולה.

נתי: ואז אני אומר, למה שווה לי לעבוד? אחת המחשבות זה שיש לי שלושה ילדים ועד אז אם אני כזה סתם עושה הנחה בסיסית שכמו שאני עשיתי שלושה ילדים, הילדים שלי יעשו שלושה ילדים, יהיה לי תשעה נכדים. עכשיו אני לא יודע מה הילדים שלי יעשו. אני מנסה לחשוב, נגיד לי יש 10 מיליון דולר ולילדים שלי, נגיד הם אז יהיו בני 30 נגיד. אז הם גם אולי כבר יעשו כסף, אני מקווה. 

רותם: במקרה שלך הילדים אולי יעשו הפוך, הם ילכו להתעסק בצדק והוגנות.

נתי: ילכו להקים עמותות. אז נגיד, אני מנסה לחשוב כמה משקל של הירושה הוא משמעותי, אוקיי? מתי הוא מפסיק להיות משמעותי. כי אני נגיד מדבר עם המון אנשים על הכסף שלהם והמון, המון אנשים רוצים לקנות דירה לכל ילד, זו כזו פנטזיה, אוקיי? ואחר כך הם רוצים דירה בלי משכנתא לכל ילד. ואחר כך אולי הם ירצו כבר דירה לכל נכד, אני לא יודע. אז האם יכול להיות שמס ירושה כי הוא בטוח טוב למוביליות חברתית, זה יהיה מדהים. זה יהיה מדהים! כי תחשוב על זה, זה מטורף. יש לך אנשים שיש להם 100 מיליון דולר ולילדים שלהם הם כאילו, לא הילדים, הנכדים כי תוחלת החיים התארכה. הנכדים ירשו את הכסף, הם כאילו התחילו את החיים עם עשרה מיליון דולר, זה מטורף. וכבר יש להם HEAD'S UP מטורף, כי הם הלכו לבית ספר יותר טוב, הם הלכו לזה, נה, נה, נה, אוקיי. אז בטוח שזה דבר טוב למוביליות החברתית. האם יש פה גם אלמנט שאנשים ירצו פחות לעבוד? האם זה קיים, זו באמת שאלה מעניינת שאני לא יודע להגיד, אבל מכל מה שדיברנו עד עכשיו מרגיש לי שזה לא משקל גבוה. אז בוא בעולם המדומיין שלנו גם נשים מס ירושה של 100%. 

רותם: אוקיי. 

נתי: מה שהצלחת לתת לבן שלך בעודך בחיים, מה שהצלחת לתת לו, כאילו אוניברסיטה יקרה ולא יודע, דברים כאלה,

רותם: כמובן שבתוך זה גם היום יש מס, אם אני היום מעביר לבן, אם אבא שלי היום מעביר לי 10 מיליון דולר, יש מס על זה? 

נתי: תלוי איפה. במדינות שיש מס ירושה בד"כ כן. 

רותם: וגם בחיים. 

נתי: אבל הם עוקפים את זה, הם לא מצליחים. כאילו המדינה לא מצליחה לאכוף את זה והאנשים מצליחים לעקוף את זה. 

רותם: כן, כי יש להם יותר אמצעים.

נתי: בגלל זה אמרתי שזה קלאסי שאלה מדומיינת אם היה אפשר לאכוף את זה. איזה עוד מיסים מעניינים יש לדבר עליהם?

רותם: איזה עוד מיסים יש לנו? בוא נראה. טוב, ביטוח לאומי וכל אלה, אמרנו, הם חלק. 

נתי: אה אתה יודע מה? בוא נדבר על מודל אחר.

רותם: אוקיי. 

נתי: בוא נדבר על זה, כל הזמן אמרנו שהממשלה תמשיך להוציא את אותו סכום. מה יקרה אם הממשלה תוריד את הסכום הזה? נגיד, מה אם אנחנו עוברים למודל שבו כמעט כל דבר שהממשלה יכולה לא לשלם, היא לא משלמת? אז נגיד למשל כבישים, רק כבישי אגרה. נגיד למשל, תרבות כמו באמריקה, אין תמיכה ממשלתית לתרבות. דת, אין תמיכה ממשלתית לדת. אתה רוצה,

רותם: מקסימום הטבות מס יש להם, לא?

נתי: נכון, באמריקה יש להם הטבת מס על דת, אבל לא על תרבות. תחשוב שאפשר לעשות את זה בכלל בלי כלום. אתה רוצה דת, תשלם על דת. אתה רוצה תרבות, שלם על תרבות. אתה רוצה לנסוע בכביש, שלם על לנסוע בכביש. ואז לבן אדם מה יקרה? בוא נחשוב. 

רותם: שוב, יכלכל את צעדיו. המילה כלכלה פה...האם אני רוצה לנסוע לאן שהוא? אין לי מס על הדלק אולי, אבל יש לי מס על הדרך.

נתי: בדיוק, אז יש לך יותר כסף בכיס ואתה מחליט על מה להוציא אותו. 

רותם: זה כאילו ליברטיאני מאה אחוז.

נתי: וואי מה יעשו עם המשטרה והצבא? בוא נחשוב.

רותם: בדיוק, זה תמיד, זה תמיד יש לי ויכוח. אתה משלם, אתה אומר זה פרוטקשן. אני אומר אני משלם למשטרה,

נתי: בוא נחשוב, בוא נחשוב. אז נגיד צבא, אין דרך לגבות מאנשים. בגלל זה בעצם התחילו המיסים. כי המלך רצה צבא כדי שלא יהיו שודדים, אז הוא לוקח צבא או שהממלכה השכנה לא תהפוך את כולם לעבדים. אז הוא מגייס צבא ואז הוא צריך כסף בשביל לממן את הצבא, אז הוא שולח את הצבא לאיכרים אם הם לא מוכנים לממן, אוקיי? וזה כאילו ה-BASIC GOVERMENT. 

רותם: כך זה התחיל, כן. 

נתי: אז בוא נגיד שאת הצבא אנחנו כן מממנים, אבל מופרט. כאילו הממשלה משלמת משכורות נורמליות, מי שרוצה לבוא לעבוד בצבא שיבוא. אוקיי?

רותם: אוקיי. ואז שאר השירותים באמת,

נתי: משטרה. בוא נחשוב מה קורה עם משטרה?

רותם: אותו דבר, ההבדל בין משטרה לצבא הוא מאוד...

נתי: זה אותו דבר. 

רותם: כמעט, כן. 

נתי: אותו דבר. רפואה?

רותם: פרטי. ארה"ב דוגמא מעולה. 

נתי: פרטי כוסאומו.

רותם: מי יעשה רגולציה לכל הדבר הזה כן יהיה במימון. זה עתיד ליברטריאני מאוד, ואוצ'רים כמו שאוהבים להגיד. 

נתי: נכון. 

רותם: זה לא קשור בהכרח למיסים, זה קשור בכלל מה עושים עם התוצאה של המיסים. אנחנו אומרים, אני חושב שהנקודה הראשונה שהעלית היא הכי יפה. אין מס הכנסה, יש רק מס הוצאה. אני חושב שזו תפיסה רדיקלית. זה קונספט שאני חושב שהוא באמת,

נתי: אני פעם ראשונה ששמעתי על זה, זה היה מאילון מאסק או מריי דליון, אני לא זוכר איזה אחד מהם. והוא אמר משהו נורא מעניין, הוא אמר איזה משמעות יש לכסף שלא הוצאת? 

רותם: אני חושב שזאת באמת השאלה הכי מעניינת בדבר הזה.

נתי: כי אם תחשוב על מה מבדיל בין עשיר לעני, מה מבדיל? אז אולי לבן אדם מאוד עשיר יש מטוס פרטי. זה עולה המון כסף. אולי לבן אדם פחות עשיר יש נהג, זה עולה המון כסף. אולי בן אדם עשיר גר בדירה יותר יפה או שיש לו כמה דירות. זה עולה המון כסף.

רותם: אני חושב על איך אתה מחבר את שני הדברים האלה, את המס רק על הוצאה ומס ירושה. אוקיי, תוציא כמה שאתה רוצה, אבל כשתגיע לסוף, זה נעלם. 

נתי: יואו גדול. 

רותם: זה השילוב הזה, זה הסוויט ספוט הזה.

נתי: זה מדהים. 

רותם: זו הנקודה. כי מצד אחד, יש לך תמריץ להוציא כדי להשקיע ואין לך תמריץ לשמור את זה. 

נתי: בדיוק. 

רותם: זה השילוב של שניהם.

נתי: זה יהפוך לעשות דברים מטורפים. כי נגיד תחשוב שצברת סתם, נגיד צברת מיליון שקל שאתה לא צריך.

רותם: שאתה לא מוציא, לא שאתה לא צריך.

נתי: כן, אתה לא מוציא, החלטת לדחות את ההוצאה הזאת, לשמור את הכסף לשעת חירום. 

רותם: כן. 

נתי: עכשיו נגיד שיש מס ירושה על מאה אחוז, מאה אחוז, אי אפשר להוריש כסף, אוקיי? רוצה כסף? תרוויח אותו. אוקיי? אז מה יקרה? אתה מתקרב למוות ויש לך מיליון שקל ואם המיליון שקל האלה לא יוצאים, הם בפח. אוקיי? אז כאילו אני מדמיין מסיבות מופרכות,

רותם: של אנשים על סף מוות.

נתי: מסיבות מופרכות, אוקיי?

רותם: או תרומות. 

נתי: תרומות. 

רותם: אתה אומר הנה, אני יודע שאני הולך למות עוד איקס זמן, יאללה. הקתדרה על שם רותם יפעת.

נתי: בדיוק.

רותם: הרבה יותר אנשים רגילים ולא סקלר.

נתי: תקשיב, זה נשמע לי כמו עולם שיהיה מדהים לחיות בו. למה? גם הצמיחה הכלכלית תהיה מאוד, מאוד מהירה כי אחד הדברים שעוצר צמיחה כלכלית זה חוסר יעילות בגלל מיסוי, אוקיי? תחשוב שהצמיחה היא מאוד מהירה אז העוגה היא מאוד, מאוד גדולה. עכשיו, היא תתחלק הרבה יותר שווה מהיום כי אי אפשר להוריש כסף, אוקיי? והיא תעשה...אנשים יוכלו הרבה יותר להנות מהכסף שלהם כי הם יודעים שהם חייבים לגמור אותו עד שהם מתים. 

רותם: אז זה המה אם שלנו. עכשיו בעולם בו אין מס, יש רק מס על צריכה, לא על הכנסה או קיום בוא נקרא לזה. ואז תמיד החברה תגדל כנראה כי אתה תרצה לתרום לה באיזושהי צורה, בין אם בהוצאה או בין אם בתרומה. וגם אם תעשה מסיבה מבוזבזת יהיה עליה מס גדול. 

נתי: כן. 

רותם: טוב, נראה לי זה אחלה END POINT. אני חושב שהיה לנו פרק מאוד מוזר, הפרק הכי שונה שהיה לי עד היום. אז נתי, תודה רבה. 

נתי: תודה רבה לך. 

את הפרק הזה כמו שאר הפרקים, תוכלו למצוא באתר שלנו, WHATIF.FM  וכן באפל פודקאסט, ספוטיפיי, גוגל פודקאסט וכל אפליקציה בה אתם מאזינים לפודקאסטים. אני מציע לכם להירשם ולעקוב כדי להישאר מעודכנים כשפרק חדש יוצא. ואם אהבתם אותו, אשמח אם תשתפו עם אחרים, ככה הפודקאסט יגיע ליותר אנשים. אם אתם רוצים לדון על הפרקים, מזמין אתכם לקבוצה "מה אם – היסטוריה אלטרנטיבית". 

תודה שהאזנתם. עד הפעם הבאה, אני רותם יפעת.