לפני פחות משבוע מיקרוסופט הפסיקה לתמוך בדפדפן אינטרנט אקספלורר, היום מוצר חסר רלוונטיות, אבל בשנות התשעים של המאה העשרים היה במרכזו של מלחמת הדפדפנים שבמסגרתה החברה נאלצה להגביל את צעדיה כדי להזהר אך שמרה על עצמה כחברה אחת.
מענק המוביל את התעשייה הפכה החברה לגוף לא חדשני דבר שאפשר את עלייתם של ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו גוגל, אפל ואמזון.
אך אם מיקרוסופט לא הייתה נתבעת, איך היה מתפתח עולם הטכנולוגיה? האם היה מקום לחברות האחרות לצמוח ולאן מיקרוסופט הייתה לוקחת את העולם?
אירחתי את ד"ר יובל דרור לחשוב על כל זה.
השינויים בשימוש בדפדפנים לאורך השנים
רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן
אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי
רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות
להאזנה בכל הפלטפורמות
מה אם מיקרוסופט לא הייתה נתבעת על ידי רשות ההגבלים העסקיים? אורח ד"ר יובל דרור
תמלול הפרק במלואו
שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של "מה אם – סיפורים על היסטוריה אלטרנטיבית", אני רותם יפעת ואיתי היום פעם שניה האורח הראשון אי פעם של הפודקאסט, ד"ר יובל דרור.
רותם: שלום יובל!
יובל: אהלן אהלן.
רותם: מה שלומך?
יובל: משהו משהו.
רותם: טוב, יובל מי שלא מכיר במקרה, הוא מהפודקאסט "עושים טכנולוגיה", הפודקאסט הנפלא על טכנולוגיה האהוב עליי. אני לא משוחד בכלל כי אני לא עוזר הוראה של יובל והוא לא שיחד ולא סחטתי אותו להשתתף בפרק הזה כדי שאני אהיה עוזר הוראה שלו, מה פתאום, זה בכלל לא קרה כל הדבר הזה.
יובל: (צוחק) כן.
רותם: אבל היו לי כמה רעיונות ויובל הביא רעיון אחר. בדיעבד הפרק הראשון היה על מה אם סטיב ג'ובס לא נכנס לאפל וחוזר לאפל כמובן וזה קורה ב-97' ואנחנו בעצם מסתכלים על משהו ממש מאותה תקופה. אחד מארבעת ענקי הטכנולוגיות המקורית אולי, אני חושב שהיא המקורית, נכון?
יובל: אני חושב שהמקורית היא IBM, היא ה-ביג טק המקורי.
רותם: נכון, נכון.
יובל: אבל היום ללא ספק מיקרוסופט היא אחת מהביג טק, כן. ובאופן די מעניין היא לא נמצאת על הכוונת של אף אחד. אולי זו נקודה שאח"כ נחזור אליה.
רותם: כן. נחזור אליה כי אנחנו מקליטים את זה עכשיו בסוף ינואר ולפני שבועיים בערך הם הכריזו על רכישה ענקית. אנחנו ניכנס לזה כי בעצם הם עברו דרך מדהימה. התביעה התחילה ב-97'.
יובל: נכון.
רותם: אותו זמן של הזמן שלנו. אנחנו נדבר על מה אם התביעה הזאת לא הייתה קורית או לא הייתה בכלל מוגשת אני חושב. כי אתה נותן הסבר של מה שקרה בעקבות התביעה שינה את כל מה שקורה. אז בוא נתחיל לדבר עם ההיסטוריה של התביעה הזאת בשתי מילים אולי. זו בעצם תביעה שהוגשה על אינטרנט, דפדפני אינטרנט שהיום רובנו משתמשים בכרום. אני משתמש בכרום, אתה?
יובל: אני משתמש בברייב, כן.
רותם: אתה האחוזון הבודד של דברים שהם כאלה.
יובל: כן.
רותם: אני שיש לי מק אני לא משתמש בספארי, אני משתמש בכרום. לא נביא פה סטטיסטיקות, זה לא משנה, אבל פעם מי ששלט בשוק היה דפדפן של מיקרוסופט אקספלורר.
יובל: האמת שבהתחלה, בהתחלה היא לא שלטה בדפדפן וזו בעצם הסיבה למשפט מיקרוסופט. קודם כל, משפט מיקרוסופט הוגש באופן רשמי במאי 98'. המקורות של המשפט הזה עוד בראשית שנות ה-90'. הסיפור שם הוא סיפור מאוד מעניין. מיקרוסופט עצמה היא בכלל חברה מאוד מעניינת. אולי פעם נעשה פרק על מה היה קורה אם איזו נורית לא הייתה נדלקת ב-1975 כשהם בעצם בפעם הראשונה ניסו לפתח מערכת הפעלה על מחשב מאוד, מאוד ישן ואיזושהי נורית נדלקה כדי להראות שכן, מה שהם עשו הצליח. אם הנורית הזאת לא הייתה נדלקת, אולי מיקרוסופט לא הייתה באה לעולם.
רותם: דרך אגב, אמרת IBM, הרעיון המקורי שלי היה, אחד הרעיונות המקוריים שלי לפחות על התקופה הזאת היה מה אם IBM לא הייתה משתמשת במיקרוסופט, אלא מפתחת בעצמה את המערכת הפעלה ולא משתמשת באינטל, היא הייתה כנראה הביג טק.
יובל: כן.
רותם: בכלל חתיכת מה אם שיום אחד אני עוד אגיע אליו, זה כסייד נוט כי כבר התחלנו להזכיר.
יובל: בכל אופן, מיקרוסופט באמת פיתחה את מערכת ההפעלה עבור המחשבים האישיים של IBM והפכה להיות מונופול דה פקטו בתחום הזה של מערכות הפעלה. וב-1992 ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC פתחה בחקירה נגד מיקרוסופט כי היא כבר הייתה מונופול והטענה הייתה שהיא מנצלת באופן לא חוקי את העמדה המונופוליסטית שלה. החקירה הזאת הסתיימה בכלום, בשום דבר, לא קרה איתה כלום. אבל משרד המשפטים האמריקאי אמר רגע, רגע, רגע, גם אני רוצה להיכנס לפה וב-93' הוא נכנס וגם החקירה הזאת הסתיימה באיזה סוג של פשרה עם מיקרוסופט. במסגרת הפשרה מיקרוסופט אמרה אני לא אכריח יצרניות מחשבים לרכוש את מערכת ההפעלה שלי ואני לא אאיים עליהם שאם הם לא יקנו את מערכת ההפעלה שלי אני אבוא איתם חשבון. ובנוסף, בנוסף, אני לא אכריח חברות מחשבים לקנות את מערכת ההפעלה שלי עם מוצרים נוספים. אני לא אעשה בנדלינג. אני יכולה לפתח פיצ'רים חדשים בווינדואוז אבל אני לא אעשה בנדלינג. אוקיי, ההסכם הזה נחתם ב-94' ואז מתחיל בעצם הסיפור שלנו. הסיפור מתחיל עם דפדפן. הדפדפן של חברה בשם נטסקייפ. נטסקייפ הזו באה לעולם ב-1994. היו לה שני מייסדים. ובאותה תקופה צריך, מי שלא יודע, הגלישה באינטרנט נעשתה באמצעות כל מיני תוכנות טקסטואליות מפגרות לחלוטין.
רותם: גם חשוב להגיד, האינטרנט לא נראה אותו אינטרנט. אין דפי אינטרנט כמעט. יש אבל רוב השימוש בתקשורת בין אנשים,
יובל: נכון.
רותם: MIRC לוחות צ'אט. BBS וכדומה ולא באתרי אינטרנט. זאת אומרת, האינטרנט קיים בתור תשתית טכנולוגית עשרות שנים. הצבא בעצם בנה את התשתית הזאת כי בכל זאת למלחמה גרעינית והאוניברסיטאות השתמשו בזה, אבל האינטרנט בתור דבר שאנחנו אנשים פרטיים יכולים להשתמש בתור דאטה טקסטואלי הגיע רק בתקופה הזאת.
יובל: נכון, נכון. בעצם באפריל 94' מקימים שני אנשים, ג'יימס קלארק ומארק אנדרסן את נטסקייפ. נטסקייפ נביגייטור. והם בעצם מביאים דפדפן גרפי לעולם. ופתאום התשתית הטקסטואלית המאוד יבשה והמאוד לא מעניינת הזאת מתעוררת לחיים. פתאום יש תמונות ויש גרפיקה וזה באמת הופך לוואו ענק. לקראת 95' נטסקייפ מוכרזת כחברה עם אחוזי הצמיחה הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. היא זוכה ב-20 פרסים, מקימים אותה בתוך חודש. 15 מיליון גולשים, כל האינטרנט אז זה 15 מיליון גולשים ו-200. זאת אומרת, היא הופכת פשוט להיסטריה מוחלטת. עכשיו, מתחילה הבעיה מכיוון שבתקופה הזו 94'-95' 90% מכלל גולשי האינטרנט משתמשים בנטסקייפ נביגייטור. ומארק אנדרסן, אחד המייסדים, עושה טעות. הוא עושה שני דברים. א', הוא מתראיין לטיים מגזין בתחילת 96', הוא יושב על כיסא של מלך כשהוא יחף ובעצם מסתכל למצלמה כשהוא צוחק ובעצם אומר "המלך מת, יחי המלך החדש. המלך הישן הוא מייקרוסופט". זו טעות מספר אחת. ואגב, מאז אומרים אסור להצטלם יחף, אף פעם. זה הפך להיות נאחס כי פשוט חיסלו אותו אחרי התמונה הזאת.
והבעיה השנייה והיא היותר חמורה, הוא בעצם אומר את הדבר הבא, מערכת ההפעלה האמיתית של העתיד היא לא ווינדואוז, היא הדפדפן. כי הדפדפן יכול לרוץ על כל מערכת הפעלה שהיא. הם בנו אותה כך שהוא ירוץ על כל מערכת הפעלה, בעוד שווינדואוז עובדת רק על מחשבי PC. העתיד נמצא בדפדפנים. ומיקרוסופט שבשלב הזה, ב-1995 לחלוטין פספסה את האינטרנט, לחלוטין, הם לא שם, הם חושבים שזה שגעון חולף, זה לא מעניין אותם. פתאום מתחילים להיות מודאגים. הראשון שמודאג הוא ביל גייטס והוא מתחיל לתת הנחיה בתוך החברה שמעכשיו מוצרי מיקרוסופט יותאמו לרשת ואנחנו נפתח דפדפן. אז מגיע אינטרנט אקספלורר. מה הבעיה? חרא דפדפן שבעולם. הגרסאות הראשונות דמו קצת לווינדואוז 1.0. כלומר, אף אחד לא השתמש בהם, הן היו נוראיות, הן היו מזעזעות.
במשפט שמיד אני מגיע אליו, יש טענה של אנשי מיקרוסופט, מנהלים בכירים של מיקרוסופט שאומרים אף אחד לא השתמש בדבר הזה, זה מוצר נוראי. והם מנסים איכשהו לדחוף את הדפדפן שלהם למשתמשים ולא מצליחים כי זה מוצר נחות יותר. ואז הם עושים את הפעולה שבגללה משפט מיקרוסופט נפתח. הם בעצם משלבים את הדפדפן שלהם עם חלונות 98'. חלונות 98' יוצא עוד לפני 98'. הם בעצם משלבים את הדפדפן בתוך מערכת ההפעלה ובעצם זאת הטענה של משרד המשפטים ב-19 מדינות שתבעו את מיקרוסופט. הם בעצם מנצלים את העמדה המונופוליסטית שלהם בתחום מערכות ההפעלה, שעם זה אין בעיה, מותר להם להיות מונופול, על מנת לדחוק מתחרה בשוק אחר. על מנת להפוך לאולי דומיננטיים או מונופולים בתחום אחר לגמרי. זה הרגע שמשרד המשפטים אומר להם, "רגע אתם התחייבתם שאתם לא תעשו בנדלינג עם ווינדואוז עם מוצר אחר". ומיקרוסופט אומרים "רגע, זה לא מוצר, זה פיצ'ר"
רותם: (צוחק)
יובל: זה לא מוצר, זה פיצ'ר.
רותם: וואו.
יובל: ולכן מותר לנו. במהלך המשפט הם ניסו להראות שאי אפשר להפריד, אי אפשר להפריד בין ווינדואוז כי זה פיצ'ר. והגיעו מומחים והראו שאפשר להפריד, אבל אני קצת מקדים את עצמי. בכל אופן, זה המקור למשפט ההגבלים העסקיים נגד מיקרוסופט, כשהטענה היא אתם מונופול בתחום אחד, מנצלים את העמדה שלכם כדי לחסל מתחרה בתחום אחר.
רותם: איזה מצחיק זה. לנו, מנהלי מוצר ומפתחים, תמיד יש את המשפט, את הריב הזה "זה לא באג, זה פיצ'ר", אז אתה אומר "זה לא מוצר, זה פיצ'ר". נראה לי אני הולך לכתוב את זה עכשיו לחבר'ה אצלי בעבודה, זה אדיר. דבר שני, בעצם אולי רק ננסה להסביר. זה כמו שבזק לצורך העניין, אם נסביר על מונופול בארץ, בזק הם מונופול בתחום הטלפוניה ויכריחו אותך גם להיות הספק פלאפון שלך. משהו כזה, אני מנסה לחשוב על איזושהי הקבלה למי שלא מצליח להבין. אין באמת סיבה. הקשר בין אפליקציות, בטח היום הרבה יותר קל לנו להבין כי הכל זה אפליקציות. ב-95'-98' זה אותו דבר מבחינה טכנולוגית. לא קראו לזה אפליקציות, קראו לזה תוכנות וקל לקרוא לזה פיצ'ר, זה לא תוכנה נפרדת. אני תמיד תהיתי וזו שאלה סוציולוגית של הרשת, מתי הפסקנו לקרוא לדברים תוכנות והפכנו לאפליקציות? זה נראה לי אחד המקומות שזה קצת מבדיל את זה אולי. שימושית. וכן, ברגע שהפכו את זה ורק נסביר רגע גם ברמה השימושית, רובנו כולל אני יכולים להעיד, מה שנותנים לי, אני לוקח, אני לא מתאמץ. מה שנותנים לי בתור ברירת מחדל כי זו לא בעיה, חשוב להגיד. טכנית אין לך בעיה, אתה יכול לפתוח את המחשב ווינדואוז 98' שלך, להיכנס לאקספלורר, לכתוב נטסקייפ דאונלואד ולהוריד 3 דק' או 10 דק', כמה שלא לוקח להוריד. ב-98' האינטרנט היה נוראי חברים מי שלא מכיר וזהו, יש לך את הדפדפן. אבל רובנו זורמים עם מה שיש כי זה לא קריטי לנו.
יובל: נכון, זה לא קריטי והאקספלורר הלך ונהיה יותר ויותר מוצלח. זו אבולוציה של מוצרים ומיקרוסופט יודעת בסופו של דבר לעשות את האבולוציה הזאת. ומה שקרה בתוך 4 או 5 שנים זה שמ-90-10 לטובת נטסקייפ הפך ל-90-10 לטובת מיקרוסופט. ממש היפוך מוחלט וזה אתה יודע, העוצמה של הדיפולט. אתה מתקין מערכת הפעלה, הדפדפן מגיע איתו, אתה אומר יאללה אני כבר אישאר עם זה.
רותם: כן, אני תוהה, אתה יודע, אולי מוקדם מדי בבוקר בשביל שנינו, אולי אין לך תשובה לזה. מה בעצם, הרי בכל מקרה יש להם הרי 90% אם לא יותר במערכות הפעלה, 80% לא משנה מה. מה הם צריכים בכלל את השליטה הזאת באקספלורר? מה זה נותן להם? בטח אז. מה נותן להם שכולם גולשים באקספלורר ולא בנטסקייפ?
יובל: אם ההנחה היא שהעתיד נמצא ברשת ושער הכניסה לרשת הוא הדפדפן, אתה רוצה לשלוט בשער הכניסה. אם ההנחה היא שהדפדפן הוא מערכת ההפעלה האמיתית של העתיד, הוא הפלטפורמה האמיתית של העתיד, אתה רוצה לשלוט בה. ואז זה עוד לא היה כל כך עניין של איסוף דאטה, מה שהיום הוא מאוד זה. זה לא היה זה. זה היה לשלוט בשער הכניסה. אתה יודע, בזכות שער הכניסה למשל אחד מאתרי האינטרנט הפופולריים יותר בעולם היה MSN.COM כי זה היה עמוד הדיפולט בדפדפן. MSN.com האם הוא היה אתר מוצלח? לא, הוא היה אתר מחורבן אבל זה היה הדיפולט. אז יש הרבה כוח בשליטה בשער.
רותם: כן, בעודי מדבר, אמרתי כן, איסוף דאטה וזה לא היה רלוונטי כ"כ ב-98', היום זה כמובן,
יובל: היום זה המודל בעצם, היום זה המודל.
רותם: כן, כל האינטרנט הוא דאטה. זה בערך מה שאני תמיד אומר בפודקאסט שלי על טכנולוגיות ספורט. אז כן, הם שולטים בשוק 90-10 וכאן משרד המשפטים אומר חבר'ה, זה לא באג, זה פיצ'ר. (צוחק) אומרים זה לא מוצר, זה פיצ'ר, אומרים זה פיצ'ר סבבה, אנחנו תובעים אותך.
יובל: כן, מתנהל שם משפט, מתנהל משפט הגבלים עסקיים שהוא דרמה עצומה. היום קשה בכלל להסביר עד כמה הסיפור הזה של משפט ההגבלים העסקיים נגד מיקרוסופט שלט לחלוטין בניוז בעולם הטכנולוגיה במשך כמה שנים. מיקרוסופט נקלעה אליו, נכנסה אליו מאוד, מאוד יהירה. ביל גייטס עצמו נכנס לתוך האירוע הזה כשהוא מאוד, מאוד יהיר. והמשפט הזה מתנהל במשך זמן מה על ידי שופט בשם ג'קסון, תומס ג'קסון. תומס פנפילד ג'קסון. האיש הזה מנהל את המשפט ובשנת 2000 אחרי שהוא שומע עדויות בהן גם ביל גייטס מעולם לא עולה להעיד, אבל לוקחים ממנו תצהיר. הוא נותן תצהיר מצולם במשך שלושה ימים. תצהיר מזעזע, מזעזע לביל גייטס. הוא יצא שם מגמגם ויהיר ובכל אופן, נשמעות המון, המון עדויות. מיקרוסופט מנסה להראות במהלך המשפט שאי אפשר לפרק את מערכת ההפעלה מהדפדפן. ומראים שממש ערכו סרטון וידאו כדי להראות שזה בלתי אפשרי בעוד שזה אפשרי. נשמעות עדויות. ג'קסון בסוף המשפט מחליט שמיקרוסופט אשמה בהפרה של חוקי ההגבלים העסקיים שאוסרים עליך לנצל את המעמד המונופוליסטי שלך בתחום אחד כדי להשתלט על תחום אחר. וכעבור כמה חודשים אחרי שהוא מפרסם את הממצאים, הוא קובע שצריך לפרק את החברה לשתיים. לפרק את החברה לשתיים. ווינדואוז, מיקרוסופט ווינדואוז היא חברה אחת וכל השאר היא החברה השנייה, שכל השאר זה בעיקר אופיס.
רותם: אופיס.
יובל: זה מה שיש באותה תקופה. מיקרוסופט מיד רצה לערער. היא רצה לערער לבית המשפט לערעורים ובית המשפט לערעורים מיד מטיל צו שעוצר את התהליך לפני שהוא ישמע את העדויות, אז הכל מוקפא. זה נקרא סטיי, פשוט אתה עוצר את המצב הזה. ואז בית המשפט לערעורים נכנס לעניין ואז קורים שם כמה דברים. קודם כל, מדיחים את ג'קסון מהמשפט, הוא השופט. מדיחים אותו. מסתבר שעוד לפני שהוא פרסם את פסק הדין הוא נתן ראיונות לכלי תקשורת. ובראיונות האלה הוא קבע שמיקרוסופט היא בריונית והיא חברה מזעזעת. עוד לפני שהוא פרסם את פסק הדין. כמובן הדברים שלו פורסמו אחרי שהוא פרסם, אבל מהרגע שנודע שהוא כך כבר גיבש את דעתו, הדיחו אותו. בית המשפט לערעורים בעצם אומר, אני מקבל את הקביעה העקרונית של ג'קסון, זאת אומרת, אכן מיקרוסופט אשמה בהפרה, אבל לא בטוח שצריך לפרק את החברה. הוא מחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, ממנה שופטת אחרת, במקרה הזה שופטת שנקראת קולין קולר קוטליי והיא מגיעה בעצם, דוחפת את הצדדים לפשרה והפשרה הזאת נחתמת בשנת 2001, נובמבר 2001 ובעצם מיקרוסופט ששתי ערכאות, גם המחוזי וגם ערעורים קובעים שהיא הפרה את החוק, ניצלת מפירוק. ובעצם יוצאת די כשהיא מנצחת. הפשרה הזאת היא מאוד, מאוד מימית, חצי מהמדינות בכלל שתבעו יחד עם משרד המשפטים לא מוכנות לקבל אותה, הן אומרות זו פשרה מחורבנת. חצי כן מקבלות אותה. אבל היא בעצם יוצאת מצד אחד מאוד, מאוד חזקה כי לא פירקו אותה. ומצד שני, מאוד, מאוד חלשה. וזאת נקודה שאני מודה כמי שסיקר את המשפט הזה, אז הייתי עיתונאי בעיתון הארץ. אז לא הבנתי כמה בעצם חלשה היא יצאה מהסיפור הזה.
רותם: בדרך כלל כשאתה אומר מדינות, אתה מתכוון סטייטס?
יובל: כן, כן, סטייטס בתוך ארצות הברית.
רותם: לא ניכנס להבדל, כן, מאוד מעניין ההבדלים.
יובל: התובעים המחוזיים בכל מדינה יכולים גם להגיש, הם גם רצו להגיש תביעה נגד מיקרוסופט, הם פשוט הצטרפו להליך של הממשל הפדרלי שהוא משרד המשפטים האמריקאי.
רותם: הבנתי. אוקיי. הגיעה הפשרה הזאת והם כמו שאתה אומר, מנצחים אך מפסידים.
יובל: כן, ממש ככה. הם מנצחים כי ביל גייטס אמר, אין שום סיכוי שיפרקו אותנו וצריך להגיד, הרוחות במיקרוסופט די סערו כשהוא אמר את זה. אנשים היו בלחץ, אנשים היו בטוחים שמיקרוסופט בדרך למטה. ובסופו של דבר הסתבר שבאמת הם יצאו מהמשפט הזה מבלי שפירקו אותם. אחרי שתי ערכאות אמרו שעברתם על החוק. אז מצד אחד, תגיד לי "יובל, הם ניצחו, בוא, הם ניצחו" ואני אטען בפניך שלא כל כך ניצחו.
רותם: כן, אני חושב שגם ההיסטוריה שזה מה שאנחנו עושים פה קצת, מראה שעד לפני כמה שנים הם מאוד נשארו מאחור. בעצם הפחד הזה של אוקיי, רגע, אנחנו מוגבלים וגם ככה אתה יודע, כשאתה מתאר שהם נכנסו מאוחר למשחק האינטרנט והם "ניצחו" בו, הם ניצחו בגלל הכוח המונופוליסטי שלהם. זה קצת אני חושב, אתה יודע, אם אני הייתי המנהל שם, הייתי אומר בואנה, בעצם אין לי כלום חוץ מכוח מונופוליסטי. אני לא חדשני, מתי חידשתי לאחרונה? אני מייצר את אותה מערכת הפעלה. I DON'T DO NOTHING. יש לי את אותם שני קווי, כמו שאמרת, מה המוצרים שלהם? זה מערכת ההפעלה ואופיס. לא חידשתי כלום כבר עשר שנים, וואטאבר. והקיבעון הזה נמשך בעצם, נכון? זאת אומרת, הם בעצם קצת נהיים עדיין אחת הענקיות. אני חושב שאפשר להגיד, הם פשוט נהיו ענק רדום כזה. אולי זו דרך טובה לתאר אותם.
יובל: תראה, יש גלים בתוך עולם הטכנולוגיה. אמרנו שהענקית המקורית היא IBM. באה מיקרוסופט וממש נתנה לה כאפה ו-IBM הפכה למשהו אחר. הגיע הרגע שבו צריך לתת כאפה למיקרוסופט. הכאפה הזאת הגיעה בין השאר ממשרד המשפטים שגרם למיקרוסופט להתכנס פנימה. להיות הרבה יותר, יצאה מהמשפט הזה די מרוטה. קודם כל, ביל גייטס שהיה המנכ"ל עד אותה תקופה, נדמה לי שכבר במהלך המשפט העביר את השרביט לסטיב בלמר שהיה אחד העובדים הראשונים. חבר שלו לספסל הלימודים. סטיב בלמר היה מנכ"ל בינוני מינוס. הוא לא היה מנכ"ל מוצלח.
רותם: הוא פחות איש טכנולוגיה,
יובל: מהשיווק, נכון, הוא היה איש שיווק, איש מכירות הייתי אומר. וסטיב בלמר וביל גייטס בתפקיד היו"ר פספסו לחלוטין את תקופת המובייל. לגמרי אבל, לגמרי. יש סרטון וידאו מאוד משעשע על זה ששואלים את סטיב בלמר "מה אתה חושב על המוצר החדש של אפל? על האיפון?" והוא נקרע מצחוק, נקרע מצחוק, נקרע! אומר "הדבר הזה? זה המסך? מי יקנה את הדבר הזה?" נקרע מצחוק. ועוד לפני זה גם עולם המובייל בכלל, זאת מהפכה שפספסו אותה לגמרי. אז קודם כל, מבחינה עסקית, מיקרוסופט בשנים האלה הן שנים לא טובות עבורה. אבל חשוב מכך, מכיוון שמיקרוסופט מאוד יוצאת מהאירוע הזה מאוד מרוטה ומאוד חלשה, מחולשתה היא מאפשרת, לא בגלל שהיא נותנת איזשהו אישור אקטיבי, אלא מעצם הפעולה הפאסיבית שלה מאפשרת את צמיחתן של שלוש חברות הייתי אומר. קודם כל ובראש ובראשונה, גוגל. אין שום סיכוי שגוגל הייתה צומחת ונהיית כל כך דומיננטית אם מיקרוסופט לא הייתה כ"כ לא דומיננטית. העובדה שגוגל צומחת בשנים שמיקרוסופט עסוקה במשפט ההגבלים העסקיים הופכת לכ"כ דומיננטית אחרי משפט ההגבלים העסקיים בעיניי היא לא מקרה. אז קודם כל, גוגל. השנייה היא פייסבוק שבאה לעולם ב-2004 ומשתלטת על עוד תחום. והשלישית ואולי בעקיפין, אולי שלישית ורביעית, זה אמזון, תחום המסחר האלקטרוני ואפל בתחום של המובייל. ז"א, כל הביג טק, מה שאנחנו קוראים היום ביג טק צומח מתחת ליובש ומתחת לפאסיביות של מיקרוסופט שמאפשרת לכל החברות האלה לצמוח.
רותם: אני ממש תוהה, אתה יודע, כי אמזון אולי רוב המאזינים, אם יש מישהו שלא מכיר את אמזון, יודע שהם מוכרים ספרים וכל דבר, אבל הם גם עושים טלוויזיה. אולי הבום הכי גדול שלהם וההצלחה הכלכלית מה שמחזיק אותם, זה AWS זה שירותי הענן שלהם. אני מתכנן לעשות על זה פרק בהזדמנות עם מישהו גם על אם אמזון לא עושים את הענן, איך נראה עולם הטכנולוגיה שלנו כי כולו מבוסס על שירותי ענן. הם לא המציאו אותו, אבל הם ידעו למסחר אותו, לנצל אותו והרבה דברים שלא ניכנס אליהם. ומיקרוסופט נכנסו לזה מאוד מאוחר. נכנסו לזה עשור אחרי בטח, חמש שנים אחרי. ואותו דבר כמובן, רשת חברתית הם בכלל לא נכנסו דרך אגב, זה מאוד מעניין. הם עכשיו נכנסים לעולם המשחקים שזה אולי מקביל קצת למטא שפייסבוק עושים. וחיפוש יש להם את בינג. כמובן, אף אחד לא משתמש בבינג. אף אחד. והעניין הוא לא רק ששלושת החברות האלה צמחו, אני חושב שמיקרוסופט לא היו, זאת אומרת, האינטרנט היה נראה אחרת לגמרי.
יובל: כן, אני מסכים גם.
רותם: הם היו פשוט אומרים אנחנו מונופול, נעשה את המינימום וזהו, אנחנו לא צריכים להמציא.
יובל: תראה, בוא רגע נחזור לסיפור של MSN שאמרתי קודם. עמוד הבית של האינטרנט היה MSN.com. אם מיקרוסופט לא הייתה נאבקת במשרד המשפטים ואם לא היו מרסנים אותה, אין ספק שאחרי שעמוד הבית היה MSN.COM זו הייתה התקופה של הפורטלים. אתה זוכר? היה פורטלים, זה היה הדבר ה-גדול באינטרנט, מלחמת הפורטלים. אחר כך כשזה הפך להיות מנועי חיפוש, יש מישהו שחושב שמיקרוסופט לא הייתה הופכת את הדיפולט פייג' שלה ל-MSN.COM שיהיה שם חיפוש או בינג.קום ולא הייתה נותנת לגוגל לפרוח. זאת אומרת, זה לגמרי ברור שאם היא הייתה ממשיכה להיות כל כך דומיננטית ושולטת באמת בכל שערי הכניסה לאינטרנט, אז מנוע חיפוש כמו גוגל פשוט לא היה יכול לצמוח באטמוספירה הזאת, באווירה הזאת.
רותם: ועל גוגל, מנוע החיפוש המוצר הראשון שלה. אבל האלגוריתם שלו הוא מאוד שונה מהאחרים, מה שנקרא פייג' רנק וכדומה. וכל האופן שבו הם שינו את האינטרנט, כל העניין של הפרסום באינטרנט הגיע משם, כל החיבור הזה בין כל המוצרים, האקו סיסטם הזה שיש לנו של גוגל לא בטוח היה נוצר ע"י חברה אחרת כי היה להם את הצורך הזה בחדשנות, משהו שעדיין יש בהם שאולי מיקרוסופט נכנסה לזה בשנים האחרונות. אז כל חווית האינטרנט שלנו הייתה הרבה יותר מצומצמת כנראה וכל הפריחה באמת, בהרבה מהפרקים פה גם דיברנו על זה, מצחיק קצת כמו שדיברנו בפרק על סטיב ג'ובס. זאת אומרת, אוקיי, אם לא היה סטיב ג'ובס, היו טלפונים ניידים, היה חווית משתמש אבל זה לא היה אותו דבר.
יובל: כן.
רותם: אז אותו דבר פה. התהליך הזה שהתחילו סרג' ברין,
יובל: סרגיי ברין ולארי פייג'.
רותם: ההצלחה הזאת של מנוע החיפוש אפשר לעשות את שאר הדברים שהופכים את האינטרנט למה שהוא היום. לא בטוח היה קורה תחת מיקרוסופט.
יובל: אתה יודע, אולי המקרה שממחיש את זה באופן הכי גדול זה GMAIL. אני זוכר ש-GMAIL הגיעה לעולם. זה היה ב-1 באפריל. 1 באפריל עד כדי כך שהאמת זה עלה ב-31 במרץ. אבל מאוחר בלילה היו משוכנעים, משוכנעים שזאת מתיחת 1 באפריל. כי צריך להבין, שירות המייל הפופולרי ביותר באותה תקופה היה הוטמייל. כלומר, של מיקרוסופט. הוטמייל, אם אני זוכר נכון, נתנה בין 10 ל-15 מגה בייט של אחסון למייל. 10 עד 15 מגה בייט. וב-1 באפריל, נדמה לי 2004, יכול להיות שזה היה 2003. תעשה לי צ'קינג אחר כך. ב-1 באפריל זה אני יודע כי כולם אמרו, זו מתיחה של גוגל, גוגל בלי שום הודעה מוקדמת, מעלים שירות דואר חדש שיש בו 1 ג'יגה בייט של נפח אחסון. אני זוכר אז, אני זוכר אז את ההרגשה שלי שזהו, הם לא סופרים יותר את מיקרוסופט. זאת אומרת, הם לא העלו איזשהו פתרון שהוא פי 2, פי 3. הם נותנים 10, אנחנו ניתן 40. הם נותנים 15, אנחנו ניתן 80. הם נתנו ג'יגה. זה היה סדר גודל אחר לחלוטין ואם אתה שואל אותי מה הייתה התגובה של מיקרוסופט. בכל זאת, באה חברה חדשה, צעירה, קטנה וגונבת להם את העולם הזה. הנה התגובה של מיקרוסופט, כלום. הם לא עשו כלום. הם ממש לא עשו שום דבר.
רותם: הקטע הוא שאתה יודע, אני לא בדקתי את זה מן הסתם עובדתית ומה היה, אבל כמות האנשים שניצלו את ה-1 ג'יגה הזה בימים הראשונים הוא 0 כנראה. אין לך איך להעביר כל כך מידע באינטרנט בשנת 2004 כשזה התחיל. אין, אתה לא אוגר סרטונים כמו היום. אתה מתחיל, זו רק ההתחלה אבל אין לך סיבה. באמת, אם היו אוספים נתונים, אין ספק שאחוז בודד מהאנשים ניצלו את ה-1 ג'יגה הזה. אחרת אני חושב שכמות האנשים שניצלו יותר ממה שמיקרוסופט נתנו הוא אפסי. זה אחלה סלינג פוינט.
יובל: כן.
רותם: וכן, מיקרוסופט לא הגיבו. אני חושב שזה העניין. אני חושב שהם לא הגיבו בין היתר כי הם באמת היו ענק פצוע. מצד שני, הם היו חברה שאולי קצת לא מחדשים יותר מדי.
יובל: קודם כל, למיקרוסופט באמת הייתה בעיית חדשנות במשך הרבה מאוד שנים בתקופה של סטיב בלמר. ואנחנו בתוך התקופה הזאת של סטיב בלמר. הם בעיקר עסקו בניסיונות השתלטות על חברות אחרות ובלמר ניסה להשתלט על יאהו ולא הצליח. זו רכישה שלא הצליחה. קנה כל מיני חברות אחרות שגם לא היו מוצלחות. ובעצם אין שם הרבה מאוד חדשנות בשנים האלו. בעצם מיקרוסופט דילגה על מהפכת המובייל. היא לחלוטין פספסה אותה וקפצה על המהפכה הבאה שהיא מהפכת הקלאוד קומפיוטינג. גם שם היא לא הייתה כמו שציינת. היא לא הייתה הראשונה. אבל היא מספר 2 שם. היא מספר 2 אחרי AWS והיא מאוד, מאוד מצליחה שם. אנחנו מדברים בדיוק 24 שעות אחרי שהם פרסמו את התוצאות הרבעוניות שלה. המכונה הזאת מדפיסה כסף כאילו יש להם מכונה להדפסת כסף במרתף. זאת אומרת, הם ממש, ממש מסודרים מהבחינה הזאת, אבל בשנים האלו הן השנים הקריטיות עבור חברות כמו פייסבוק וגוגל. מיקרוסופט עצמה מאוד, מאוד שקטה, מאוד, מאוד בתחושה קצת מובסת. ואני חושב שזה מה שאפשר את הצמיחה של הענקיות האחרות. אם אנחנו לרגע מנסים לחשוב מה היה קורה אם לא היו מתנפלים אז על מיקרוסופט, זה אומר שמיקרוסופט ממשיכה להיות הגדולה הענקית היחידה בתחום. היא שולטת על ה-PC, היא שולטת על שער הכניסה לאינטרנט. מן הסתם היא מושכת אליה את כל החדשנות ואת כל הטכנולוגיה בתחום המובייל. אז משם הקפיצה למובייל יחסית קצרה והרבה מאוד חברות שאנחנו רואים היום או שהן לא באות לעולם או שהן באות לעולם אבל לא מצליחות לפרוץ.
רותם: רק כדי לחדד את איך שאני רואה את זה באמת, אז ברור מאוד איך מיקרוסופט תהיה עדיין ענקית ואיתנה. אז איך גוגל לא קורה די דיברנו. עכשיו אתה אומר, אין סיבה באמת שחברה כמו מיקרוסופט תקים את פייסבוק או רשת חברתית. זה באמת מאוד רחוק. זה נדבך מאוד שונה. אבל אם היא שולטת באינטרנט למרות שבאינטרנט אין באמת שליטה, אם עדיין היא מן החולשת על האינטרנט, אז לא היה אחד, לחברות את התעוזה לנסות לעשות משהו חדשני. ב', הקהל היה פשוט כ"כ שבוי בתוך הפורטלים והכלים שכן מיקרוסופט נתנה שבכלל לא היו מנסים להגיע למאי ספייס או זה. זאת אומרת, הדומיננטיות ברשת היא מן דבר ענק כזה ששוב, היה לנו רשתות חברתיות. היו לנו לפני, פשוט לא היו הופכים לכל כך קונסיומינג שהם נהפכו. אני חושב שזה העניין. ברור שהיו לנו רשתות חברתיות. היה פייסבוק אבל לא היה את מטא.
יובל: לא רק זה, החברה הזאת הייתה מצוידת אז בהר מזומנים ענק. שום דבר לא התקרב למיקרוסופט. היום כמובן יש הרי מזומנים גדולים משלה. אני חושב שלאפל יש הרבה יותר כסף מזומן מאשר למיקרוסופט. זה לא הפריע לה להוציא במזומן 70 מיליארד דולר עכשיו על הרכישה של בליזרד, אבל גם אם גוגל באה לעולם, גם אם פייסבוק באה לעולם, אפשר לקנות אותה. אפשר פשוט לרכוש אותם, להכניס אותם פנימה. זה לא הופך לתחרות. זאת אומרת, גם אם החברות האלה צצות ומופיעות והופכות להיות מעניינות, היכולת של חברה כמו מיקרוסופט מבלי שהיא מרוסנת, מבלי שהיא מרגישה שיש עין שמפקחת עליה, היכולת שלה לקנות את החברות האלה היא אבסולוטית. שום דבר לא יכול למנוע ממנה לעשות את זה. כך שמהבחינה הזאת כן, אין ספק שזה היה קצת אתה יודע, עכשיו כשאני חושב על זה, קצת מזכיר לי שריפת יער. אם אתה רוצה שמשהו חדש יצמח, אתה צריך לשרוף לפעמים את היער כדי שעצים חדשים יוכלו לצמוח. כי שום דבר לא צומח מתחת לעצים כל כך מפותחים וכל כך גדולים וכל כך חזקים. אתה צריך שהם קצת ישרפו. ואני חושב שהיה שם איזה מן אירוע כזה של ביעור היער, קצת נפתח השטח והופ! משהו צץ. וזה רק בעיניי מוטיבציה עוד יותר גדולה לטפל עכשיו בענקיות הנוכחיות. זה מראה עד כמה זה חשוב.
רותם: כן, אפשר לדבר קצת על המשפטים שהיום יש לנו נגד כל אחת מהחברות. לך היה פרק שכל הארבע חברות היו בשימוע בקונגרס. כל הארבע או כל החמש אפילו, נכון?
יובל: כל הארבע היו, מיקרוסופט באופן מפתיע למרות שהיא חלק מהביג טק, היא חלק מהחמישייה הזו, קונגרס אמריקאי, הסנאט ובית הנבחרים במשרד המשפטים וה-FTC וכל הגופים האלה מסתכלות על ארבע. מסתכלות על ארבע חברות שהן גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון. מיקרוסופט נשארת די בחוץ ויש ערמות של ניתוחים שמנסים להסביר למה, למה מיקרוסופט לא נמצאת על הכוונת. ויכול להיות שמשפט ההגבלים העסקיים שהיא עברה זה אחת הסיבות. יכול להיות שהיא מבינה שהיא יכולה להיות אגרסיבית אבל צריכה לשחק לפי החוק. יש כל מיני סיבות. אבל סביב הארבע האלו, אכן היו שינויים. נגד שתיים מהחברות כבר הוגשו תביעות. גוגל יש תביעת הגבלים עסקיים נגדה. פייסבוק יש תביעת הגבלים עסקיים נגדה. אני לא חושב שתוגש תביעת הגבלים עסקיים נגד אפל. נראה לי שהייתי שם אותה במספר 4. בכל מה שקשור באמזון, זו שאלה מעניינת כי אמזון היא חברה שאפשר לחלק אותה לשניים כאילו היא ממש שתי חברות. היא ממש שתי חברות. יש את אמזון.קום שאנחנו מכירים וזה מה שנקרא אמזון פולפילמנט. ויש את אמזון AWS ממש אפשר לפרק אותה לשניים. אחת הטענות היא שאמזון עצמה בשלב מסוים תפרק את עצמה כי יהיה ערך יותר גדול לשייר הולדרס אם היא תפרק את עצמה. אבל כן, יש היום שני משפטים. הם רק הוגשו, הם עוד לא התחילו. אנחנו עוד לא יודעים איפה זה יגמר, אבל הרכבת הזאת יצאה.
רותם: טוב ובוא נראה איך זה ישפיע אם עוד 20 שנה נעשה פה עוד פרק מה אם.
יובל: נכון.
רותם: אבל נראה אם כולם חכמים למדו מההיסטוריה. אולי נשלח את הפרק הזה לדוברת של מטא בישראל שתוכל להעביר את זה למארק ושות' שילמדו. טוב יובל, תודה רבה פעם נוספת.
יובל: בשמחה.
רותם: על אחד הרגעים. כן, אני חושב שאתה יודע, מנסה רגע לסכם את שני הפרקים. שניים מהפרקים הכי משמעותיים. אם אתה שואל אותי מה הדבר המשמעותי השלישי שקרה ב-25 שנה האחרונות שמעצב את האינטרנט היום? לדעתי זה המעבר של אמזון ל-AWS. יותר מנגיד קיומה של פייסבוק. אני חושב שזה שינה משהו ביכולת התשתית של האינטרנט ששוב, הוא הכי גם פחות ברור לאנשים שהם לא טכנולוגיים כי זה מאוד היי לבל ומאוד טכנולוגי ומאוד הברזלים של האינטרנט. אבל בלי טכנולוגיית ענן עשירה, האופן שמפתחים היום דברים, לא היינו רואים את כל העושר וההתגלגלות הזאת אני חושב. שזה נושא מאוד מעניין, אבל טוב, מקווה שיהיה לי פרק על זה גם. אז זה בעיניי הרגל השלישית של ה-25 שנים האחרונות, תכף 30.
יובל: לגמרי.
רותם: טוב, עד פעם הבאה להתראות לכם.
יובל: ביי ביי.
רותם: ביי.
את הפרק הזה כמו שאר הפרקים, תוכלו למצוא באתר שלנו, WHATIF.FM וכן באפל פודקאסט, ספוטיפיי, גוגל פודקאסט וכל אפליקציה בה אתם מאזינים לפודקאסטים. אני מציע לכם להירשם ולעקוב כדי להישאר מעודכנים כשפרק חדש יוצא. ואם אהבתם אותו, אשמח אם תשתפו עם אחרים, ככה הפודקאסט יגיע ליותר אנשים. אם אתם רוצים לדון על הפרקים, מזמין אתכם לקבוצה "מה אם – היסטוריה אלטרנטיבית".
תודה שהאזנתם. עד הפעם הבאה, אני רותם יפעת.